מדוע כדאי להשתמש במערכת ההפעלה לינוקס

תגים: קוד פתוח

סיבות שונות לשימוש במערכת ההפעלה לינוקס במשרד החינוך ובבתי הספר

  1. מערכת ההפעלה מופצת בחינם ביחד עם תוכנות נוספות (רבות) המופצות גם הן בחינם, הניתנות להורדה מרשת האינטרנט באופן חופשי.
  2. המערכת חופשית ופתוחה במובן של יכולת השינוי שלה – ניתן לעשות כל שינוי במערכת עצמה (בקוד המקור) – עיצוב חדש, מחיקה של חלקים מיותרים, שיפור והתאמת הביצועים לדרישות מיוחדות, שינוי דרך הפעולה.
  3. שקיפות מלאה של כל רכיבי המערכת – למעוניינים ללמוד את דרך פעולתה/ לבדוק שהיא פועלת ללא כוונות זדון .
  4. תמיכה איכותית של אנשי מקצוע (אשר כתבו את רוב התוכנות) מצויה באופן חופשי ברשת בקבוצות דיון, על בסיס דואר אלקטרוני אישי, רשימות תפוצה בנושאים שונים, מסמכי עזרה בשפות שונות לכל תוכנה, מסמכי עזרה מקומיים על כל מחשב בו המערכת מותקנת, תמיכה בתשלום של חברות מסחריות ו... חיפוש ב- GOOGLE.
  5. תמיכה במערכת תמשיך לאורך זמן רב, כיוון שקוד המקור של המערכת מצוי באופן חופשי וגלוי ברשת האינטרנט. כך שכל אדם/גוף מקצועי יוכל להגיש תמיכה לאחר עיון בקוד המקור (לעומת מערכות מסחריות האוסרות ולא מאפשרות פעולה מסוג זה).
  6. המערכת נבנתה על פי תקנים (בני 35 שנות ניסיון) של UNIX למערכות הפעלה משם מגיע חוזקה כמערכת בעלת ביצועים גבוהים ביותר במגוון רחב של רכיבי חומרה, תקני אבטחה גבוהים ביותר כבסיס עליו המערכת נבנתה ויכולת הרחבות חומרה מגוונות.
  7. אין צורך לבצע עדכוני מערכת מאולצים ואין צורך לעדכן מערכת בכלל לאחר התקנתה הראשונית. הרוב המוחץ של התוכנות ורכיבי המערכת הנוספים שנתקין אינם דורשים אתחול של המערכת המסוגלת לפעול במשך חודשים ושנים (אני לא מגזים ! - ראו מעקב אחר זמן פעולה ללא אתחול באתר NETCRAFT המציג מערכות לינוקס שלא כובו מספר חודשים עד שנים בודדות ).
  8. ניתן לעדכן את רכיבי המערכת השונים ללא תשלום ובאילו מרווחי זמן שנבחר ( לעומת מערכות הפעלה קנייניות מסוימות המאלצות את הלקוחות לעדכן ).
  9. אין צורך לעקוב/לנהל רישום של רישיונות שונים עבור כל התוכנות המותקנות במערכת ולחשוש מעברה על החוק כיוון שהמערכת כולה פועלת ברישיון חופשי.
  10. אבטחה גבוהה ביותר של המערכת בפני וירוסים (וירוסים של מערכות הפעלה אחרות אינם פועלים במערכת לינוקס) תוכנות זדוניות, פריצות אבטחה. - חוסך את השימוש בתוכנות אנטי-וירוס הגוזלות עד 20 אחוז מביצועי המערכת בזמן פעולתן. גם במידה ולמשתמש מסוים נגרם נזק בלתי הפיך משימוש לא תקין במערכת, ניתן לאתחל את הגדרות המשתמש המסוים ללא גרימת כל נזק למערכת כולה או למשתמשים אחרים בה.
  11. המערכת יציבה באופן גבוהה (כפי שהיינו מצפים ממערכת מחשב חיונית) ויכולה לעבוד באופן תקין ללא אתחול חודשים ואף שנים (ראו פסקה 7 למידע נוסף)
  12. את המערכת מפתחות מספר רב של חברות שונות השומרות על "תחרותיות בריאה" של חדשנות בפיתוחים השונים של תוכנות עבור מערכת ההפעלה וגם משתפות אחת את השנייה במאמצי הפיתוח השונים. לכן בחירה של הפצת לינוקס מסוימת ומעבר בין ההפצות יכול להיות פשוט ומידי במידה ויש צורך בכך.תוכנות של הפצה אחת יכולות למצוא שימוש בהפצה אחרת. ההבדל העיקרי בין ההפצות השונות הוא מגוון התוכנות שמציעה כל הפצה באופן בסיסי.
  13. רמה גבוהה מאוד של יכולת "התאמה אישית" לצורכי המשתמש – מערכת ההפעלה לינוקס יכולה לפעול במספר אופנים שונים: שרת, מחשב אישי, מחשב נישא, תחנת עבודה, נתב אינטרנט, שרת אינטרנט, שרת מסדי נתונים... (והכל מתוך הפצה אחת, ללא צורך בגרסאות שונות). כמו כן, את ממשק המשתמש ניתן להתאים למצבי עבודה רבים ושונים בערת אין ספור מאפייני תצורה של שולחן העבודה המועדף. כמובן, שניתן גם לשנות את קוד המקור של הלינוקס ולהתאים אותו לצורכי המשתמש באופן מיוחד.
  14. תמיכה בתקנים, מאפשרת מעבר קל ופשוט בין תוכנות שונות ויכולת החלפת מידע ללא חשש שמקבל המידע לא יוכל להציג את תוכן המסמך שקיבל אם אין ברשותו התוכנה שיצרה את המסמך. שימוש בתקנים אינו קושר את מציג התוכן עם יצרן התוכן ואם התוכנה בה הוא בחר ליצור תוכן מסוים. ולכן מציג התוכן חופשי לבחור בתוכנת הצגת תוכן המתאימה לצרכיו. החופש להשתמש בתקנים מגן על יוצר התכנים ממצב בו חברה קניינית פושטת רגל ומפסיקה לתמוך בתוכנת יצור התוכן ובתקן הקנייני שלה.
  15. באופן כללי ועבור כל אוסף של רכיבי חומרה, מערכת ההפעלה לינוקס פועלת במהירות עבודה גבוהה יותר מכל מערכת אחרת תודות לאופן החסכוני והחכם של קוד המקור בו היא כתובה.
  16. תאימות גבוהה לשאר מערכות ההפעלה - מערכת ההפעלה לינוקס מסוגלת לקרוא,לכתוב, להציג, למחוק, ולערוך מידע המצוי על מערכות קבצים של מערכות הפעלה שונות ורבות, בניגוד למערכות הפעלה קנייניות אחרות.
  17. רמה גבוהה מאוד של אתיות (מוסריות) – כתוצאה מהפתיחות והשקיפות בתהליך יצירת קוד המקור של המערכת כולה. מעולם לא הורשעה כל תביעה עניינית נגד המערכת ויוצריה בניגוד למערכת קניינית מסוימת אשר נמצאה אשמה והורשעה בהפרות זכויות מסחר תקניות וניצול כוחה כמונופול.
  18. שימוש חוזר בחומרה ישנה וחוסר הצורך בשדרוג קבוע של חומרה על מנת שתתמוך באפשריות ותוכנות חדשות אינו הכרחי כתוצאה מכתיבת קוד מקור יעיל ביותר ובאיכות גבוהה.
  19. תמיכה במספר רב של סוגי חומרה – מקנה למערכת ההפעלה יכולת לפעול באותה תצורת תוכנה על מערכות מחשב פשוטות, ואם רוצים, גם לשדרג את סוג החומרה למערכות מהירות וחזקות יותר ללא צורך בשינוי מערכת ההפעלה ותצורת התוכנות הקיימות בה. המערכת פועלת על טלפונים סלולריים, מחשבים אישיים, מחשבים ייעודיים, שרתי אינטרנט חזקים, נתבים, מחשבי על, רובוטים, ציוד רפואי...
  20. הבחירה המועדפת במערכות חינוכיות למיניהן – פתיחות ושקיפות המערכת משמשים ללימוד מעמיק על דרך פעולתה של מערכת הפעלה תוך יכולות לשנות את קוד המקור וללמוד על ההשפעות הנובעות מכך. חינוך לשיתוף פעולה ועבודת צוות בין היוצרים השונים של מערכת ההפעלה. חינוך למוסריות ואתיות בפיתוח תוכנה וכערך לחיים בכלל. חינוך לשיתוף פעולה בינלאומי ותמיכה בתקנים עולמיים על מנת שניתן יהיה לתקשר באופן פשוט בין אנשים ומערכות הפעלה שונות.
  21. קצב פיתוח מהיר ביותר של תוכנות חדשות ושכלולים של תוכנות קיימות – כתוצאה של שיטת עבודה חופשית שקופה ופתוחה בין המפתחים השונים. במסגרת פיתוח הפרויקטים השונים של הקוד-הפתוח רשומים 1,267,00 + מפתחים פעילים ו- 115,000 פרויקטים פעילים שונים (כפי שמדווח אחד מאתרי הקוד הפתוח הראשיים – SOURCEFORGE.NET ) פתיחות ושקיפות מעודדות יצירתיות וחדשנות בנוסף לשיתוף פעולה בינלאומי ופתרון בעיות מיידי ! מעבר לכל יכולותיה של כל חברה יחידה הפועלת באופן סגור ומבודד.
  22. במסגרת לימוד מדעי המחשב יכולים התלמידים להעמיק ולחקור את כל מרכיבי מערכת ההפעלה ואף לשנותם או לשפרם כראות ענייהם ולא רק ללמוד כיצד להפעילם (כפי שאפשר במערכות קנייניות סגורות) ולכן, מערכת ההפעלה לינוקס היא חומר לימודי בפני עצמו.
  23. תרומה אישית ושיתוף פעולה בינלאומי – כאשר תלמיד (משתמש) משכלל רכיב במערכת ההפעלה או ממציא רכיב שימושי חדש ותורם אותו למאגר התוכנה החופשית העולמית. מיד הוא זמין לכל משתמשי התוכנה החופשית בעולם.
  24. הזדמנות ליצור קשרי פיתוח/ידידות עם משתמשים/אנשי פיתוח ברחבי העולם כאשר פונים למפתחי תוכנה מסוימת בבקשת עזרה, כאשר שואלים ומתדיינים בנושא כל שהוא באחד מקבוצות הדיון העוסקות בקוד-פתוח, כאשר מתרגמים תוכנה לעברית, כאשר מנסים לפתח רעיון לפרויקט חדש...
  25. תקנים פתוחים – חשובים במיוחד לגופים ממשלתיים בכך שהם מאפשרים להם להחליף מידע באופן שוטף ומגדילים את הנגישות למידע בין המשתמשים השונים שלא תמיד יכולים להשתמש בתוכנות קנייניות יקרות.
  26. מניעת מונופול כוחני סביב תקנים ותוכנות קנייניים מייצרת סביבת עבודה מאוזנת לכל הצדדים המעורבים – בעיקר ללקוחות ! שנים של היסטוריה אנושית מראים ומוכיחים שמונופולים למיניהם אינם מחדשים או יוצרים פתרונות יצירתיים אלא, מחזקים את מעמדם בלבד (על חשבון הצרכנים).
  27. כאשר הקוד פתוח אין חשש שהתוכנה בה אנו משתמשים תכיל קוד זדוני אשר יפגע בנו המשתמשים בשלב זה של השימוש או בשלב עתידי. ובעיקר, יכריח אותנו (המשתמשים) לבצע פעולות שיגבילו את השימוש בתוכנה/מערכת ההפעלה שברשותינו ויפגעו בתהליך היצירה/עבודה השוטף בארגון.
  28. חינוך לשמירה על זכויות יוצרים, כבוד לזולת ולחוק, הכרות עם עולם הקוד הפתוח.
  29. הכרות עם טכנולוגיה חדשה שזמינה לכלל התלמידים, כדרך לצמצום פערים לימודיים וחברתיים ביניהם.