לפני הרבה מאוד שנים חי נער צעיר עם סבתו הקשישה בבקתה דלה מטה ליפול ופרוצת רוחות. על אף שהקיום של השניים היה דל מאוד, לא יותר מקערת מרק דלילה עשויה משורשי צמחים שליקטו ביער הסמוך ומעט לחם ישן שהסבתא של הנער אספה מפונדק דרכים מרוחק שליבו של בעליו נכמר על הזקנה והפריש לה מעט לחם, הם היו מאושרים מאוד. וזאת מכיון שהיה להם תחביב משותף.