Creative Commons

שיטות הרישוי היחודיות לעולם הקוד הפתוח והתוכנה החופשית (Copyleft ולא copyright) מותאמות כיום גם לתחומים שאינם תוכנה כמו יצירות אומנות (ספרות, שירה, מוסיקה ווידאו).

אריק ריימונד טען שקוד פתוח ותוכנה חופשית מבוססים על תרבות של מתנות (Gift culture), שבה אדם נמדד עפ"י מה שהוא יכול לתת (לא מדובר על כסף אלא על היכולת ליצור יצירות משמעותיות). בתרבות כזו יש משמעות מרכזית לכך שידע יהיה כמה שיותר זמין לכמה שותר אנשים, כך שיוכל לשמש בסיס להמצאה הבאה. לכן הרישוי הוא כזה שמעודד כמה שיותר אנשים לעשות שימוש ביצירה. ככל שיותר אנשים עושים שימוש ביצירה, כך היוצר הופך למשמעותי יותר בתחום המסוים שבו הוא יצר (יותר אנשים נחשפים ליצירה שלו ועושים בה שימוש) וכך היצירה שלו למעשה ממשיכה ומתקיימת. בכל פרויקט של קוד פתוח ותוכנה חופשית יש הקפדה רבה על כך שיצויין מי המציא, יצר או היה מעורב בפרויקט. מתכנתים רבים מעולם הקוד הפתוח והתוכנה החופשית מעוסקים על בסיס ההשתתפות שלהם בפרויקטים קהילתיים לפיתוח תוכנה.

כדי לברר עוד על מגוון הרישיונות שבהם ניתן להפיץ את סרט הוידאו שיצרתם או הספר שכתבתם כך שיזכו לחשיפה בפני קהל רחב ככל האפשר באופן שזכיותכם ישמרו אפשר ללמוד מאתר Creative Commons הישראלי שפועל במסגרת החוג למשפטים באוניברסיטת חיפה. המסמך הזה והאתר כולו פועל תחת רישיון Creative Commons 2.5 יחוס שיתוף זהה . נימרוד לב הזמר ו אורי עידן מתכנת וסופר אף עשו שימוש ברשיונות הללו כדי לפרסם את יצירתם באופן חופשי.